מאת כ"ק האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא

0 41

בלעם הרשע היה נביא בזכות העיוורון שהקב"ה עשה לו בעין אחת

"וישא משלו ויאמר נאום בלעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העין" 

ופירש רש"י וז"ל. עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח, למדנו שסומא באחד מעיניו היה. ומקור הדבר בגמרא (סנהדרין קה.) בלעם סומא באחת מעיניו היה שנאמר "שתום העין". והנה מצאנו בתרגום אונקלוס ״ונאום הגבר שתום העין״ – ״ואימר גוברא דשפיר חזי״ כלומר נאום הגבר שרואה טוב. נמצא שיש לפנינו שני פירושים הפוכים מן הקצה אל הקצה.

והנה הגמרא מפרשת ״שתום העין״ שהיה סומא בעין אחת, ואילו בתרגום אונקלוס מפרש ״שתום העין״ שרואה טוב.

וצריכים להבין, מה ראה אונקלוס להפוך את הפירוש של הגמרא סומא באחת מעיניו ולפרש זה שרואה טוב?

ואפשר לבאר ולומר על פי דברי רבותנו הקדושים זצוק"ל, דהנה מובא ברבנו הבעל שם טוב (פרשתנו, אות ד) על פי מה שפירש רש"י (במדבר כב, ח) ״ואם תאמר מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע, כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר, אילו היו לנו נביאים חזרנו למוטב, העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם, שבתחילה היו גדורים בעריות, וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות״.

והנה ידוע, כי כדי שתחול נבואה על האדם צריך הנביא לקדש את כל חושיו ובפרט חוש הראיה, כדי שיוכל לראות במחזה הנבואה את העתיד. נמצא, שלא היה אפשר שישרה הקב"ה את נבואתו על בלעם הרשע שטימא את עיניו בראיית אסורות, אולם מאחר שהיה צורך להשרות עליו נבואה כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם, לכן סימא הקב"ה אחת מעיניו, כדי שלא יוכל לפגום בה בראיות אסורות.

ועל ידי זה היה יכול להסתכל בנבואה באותה עין פנימית שלא נפגמה, הנה כי כן זהו ביאור התרגום אונקלוס שמפרש ״ונאום הגבר שתום העין״ ואימר גוברא דשפיר חזי״,  כי בכך ביקש ללמדנו שעל ידי שניקר הקב"ה עיניו של אותו רשע, היה יכול לראות טוב באותה עין שלא פגם בה. נמצא, כי פירוש הגמרא שהיה סומא בעין אחת ופירוש התרגום שהיה רואה טוב, עולים יחד כפתור ופרח.

***

והנה ידע האדם, כי ההסתכלות בעינים הגשמיות סותמות את הראיה הרוחנית.

**

ויובן הטעם שעוצמים העיניים בקריאת שמע, מובא ברבנו החתם סופר (דרשות החתם סופר ח"ב דף שז, טור א דה. כתיב) "יש לאדם שני מיני עינים עיני שכל שבו ישיג כל מושג ועיני הגשמיות והרוצה לפתוח עיני גשמיותו נסתמו ממנו מעיני החכמה בפתוח אלו יסתמו אלו".

ועל פי יסוד זה מביא רבנו החתם סופר בפרשת בהעלותך, הטעם שנוהגים לסגור את העינים בפסוק הראשון של קריאת שמע כדי שיוכלו ליחד את הקב"ה בעינים הרוחניות.

וזלש"ק. "דהנה ידוע, זה דאם אדם רוצה לייחד מחשבתו לשמים כעין פסוק ראשון של קריאת שמע צריך לאמץ עיניו, דכל אדם יש לו במוחו עיני רוחניות שבהם יוכל לראות למעלה, וכל דבר רוחניות קדוש. אך עיני הגשמיות הם המבדילים לסלק השגה הקדושה. וכבר רמזתי זה בספר שמות שעל זה נאמר (תהילים קלט, יב) כחשיכה כאורה דהיינו כל מה שיחשך אדם העיני הגשמיות, הוא מוסיף ראיה בעיני רוחניות".

**

ידע האדם ככל שמונע עצמו מכל ראיה אסורה, כך מקדש ומרומם עצמו וזוכה לראות ראיות קדושות ורוחניות.

Loading...